לטייל בתוך קנווס . זאת התחושה הראשונית כשמתחילים את המסלול של צ'ינקווה טרה – חצי שעה נסיעה מהמקום שישנו בו הגענו לעיירה שנקראת Levanto – שם החננו את הרכב מכיוון שלתוך עיירות הדייגים לא ניתן להגיע עם רכב, והחניונים באזור מאוד יקרים. מהעיירה יוצאת רכבת ישירה לעיירה הראשונה מחמשת העיירות המפורסמות.
צ'ינקווה טרה נכללים ברשימת מורשת עולם של אונסק"ו, עיירות דייגים מימי הביניים, צוקים תלולים המרושתים במערכת מורכבת של שדות וגנים שנחצבו בהרים.
להרפתקנים שבינכם שבילים תלולים, עליות ומורדות יובילו אתכם מכפר לכפר, כשבדרך תוכלו להנות מנוף עוצר נשימה, שכמה דקות של דממה ותצפית הורסת,
פותרות את כל הבעיות בחיים שאפילו שנים של טיפול פסיכולוגי לא עזרו.
לעצלנים שבינינו ישנם שתי אפשרויות להתנייד בין עיירות הדייג, האחת ברכבת שמובילה בין עיירה לעיירה והשניה שאותה אני בחרתי היא להגיע דרך הים, בכל זאת שנתיים בחייל הים גרמו לי לאהוב אותו ואת החובלים שעל הספינות.
התחלנו בעיירה הראשונה – Monterosso – הכפר שנודע בגידול עצי הלימון והאהבה לאנשובי. משם יוצאות סירות שמפליגות בין הכפרים- הכרטיסים מתחלקים לכמה וכמה קבוצות, אנחנו לקחנו את הכרטיס היומי בשווי 25 יורו שמקנה עליה וירידה הלוך וחזור בין כל 5 הכפרים. ניתן גם לקנות כרטיס יומי לכל האתרים ,המוזאונים והרכבות באזור בסוכנויות המפוזרות מסביב.
עלינו על המעבורת והתחלנו לנוע לכיוון העיירה הנוספת Vernazza -כפר קטן שיושב למרגלות שורות תלולות של כרמים ומטעי עצי לימון שלדעתי הוא היפה מכל 5 הכפרים, ברחוב המוביל מהמזח לתחנת הרכבת תוכלו למצא מגוון רחב של בתי קפה ומסעדות קטנות, שמגישות אוכל טרי שמגיע מהים.
קחו בחשבון שמי שמגיע מהים ולא דרך הרכבת יש לטפס לא מעט בכדי להגיע לעיירה עצמה.
העיירה Corniglia – הינה העיירה היחידה שלא ניתן להגיע אליה דרך הים, ולכן אם אתם מעוניינים לבקר בה עליכם לקחת את הרכבת שיוצאת מ Varnazza – ולרדת בתחנה ולטייל בה. הכפר הזה הוא האמצעי והשקט מכל החמישה ושוכן בראש הצוק.
מכיוון שבחרנו את הים לצערי לא ביקרנו בעיירה הזאת אבל היי אני לא הייתי מטפסת 544 מדרגות בשביל להגיע למרכז העיירה – אמרנו עצלנית לא?
חלפנו על פניה והמשכנו ל Manarola– כפר שמוקף מכל כיוון בכרמים ומפורסם בגלל היין המתוק Sciacchetra. יש הטוענים שזהו הכפר הכי עתיק מבין כל החמישה, אבל היי מי אני שאפשוט??
את ארוחת הצהרים בחרנו לעשות דווקא שם לאחר שהמליצו לי על מסעדת דגים איכותית.
ממליצה להזמין מקומות לכל מסעדה ומסעדה שתרצו להגיע אליה אחרת או שתעמדו בתור או שתאלצו לוותר ולאכול במקום אחר.
עצרנו לכוס יין מקומי במקום מקסים בתוך הרחובות הצרים של העיירה Vineria santa maria.
ולארח מכן המשכנו לארוחת הצהרים במסעדה La scogliera– שוב מסעדה שמתמחה באוכל מהים, ופסטו ג'ינובזי מדהים.
על קיבה מלאה ובתקווה שלא נזדקק לשקית במהלך השייט , המשכנו לעיירה האחרונה ובעיני הפחות מעניינת Riomaggior- הגענו מהים ונאלצנו לטפס דרך ארוכה ותלולה עד לרחוב הראשי. כשהגענו למעלה עצרנו לחידוש אנרגיות עם בריוש וגלידה, בכל זאת מגיע לי פרס מנחם על הספורט של אותו הרגע.
האמת שהמעבר בין כפר לכפר דיי התיש למרות שהנופים היו שווים כל רגע וכל נשימת מאמץ של טיפוס.
את הדרך חזרה לרכב עשינו ישירות ברכבת שעלתה 12 יורו לאדם.
חשוב לציין שצקינווה טרה אינו מקום לקניות, וגם האוכל והשתיה מאוד יקרים. שווה לקנות את הכרטיס המשולב בכדי לחסוך בעלויות וגם לתת לכם את האופציה להגיע לכל כפר וכפר או דרך הים או דרך היבשה.
והטיפ הכי חשוב!!! לא להגיע בסופ"ש.
אז אני עולה מחר בבוקר על טיסה להביא לכם את המטבח הצפון תאילנדי והאינדונזי. מהאוכל האיטלקי היישר אל האסיייתי ונראה לי שזאת הולכת להיות חוויה, אז תמשיכו לעקוב כי הטוויסט הולך להיות מעניין.
ככה נראה הפיצוי המושלם !
#italy #5terre #צנקהטרה #טיוליםלידמילאנו #סיוריםקולינריים