Montefalco- שיכורים מיין

מונטה פאלקו – או בעיברית הר הנשר, הינה עיירה בחבל אומבריה , מעבר להיותה עיירה קסומה וציורית, היא מוכרת בעיקר בזכות מגוון היקבים שלה וזן הענבים Sagrantinio- שנולד במונטפאלקו, בעל צבע עמוק וקיים כבר מאות שנים.

את היום התחלנו בסיור בעיירה עצמה, ניכנסנו דרך שער פדריקו השני ומשם המשכנו לכנסיית סאן אגוסטינו, המשכנו לכיכר הראשית והלכנו לאיבוד בין הסמטאות.

בתוך העיירה עצמה תוכלו למצא מגוון רחב של חנויות יין מקומיות, חנויות שמוכרות מוצרים מפטריות כמהין, שמן זית שמאפיין את האזור כולו וכמובן מעדניות שמוכרות גבינות מקומיות ונקניקי חזירי בר Cinghiale.

לאנשי המקום יש את קצב החיים שלהם וניתן לחוות אותו בייחוד בשעות ארוחת הצהרים , כאשר כולם סוגרים את העסקים הקטנים שלהם ויוצאים לאכול, להנות ולהירגע.

את ארוחת הצהרים אכלנו במקום ביתי שמשמש גם בית הארחה בתקופת הקיץ.-il Verziere

כשניכנסים למסעדה מרימים את הראש ומגלים אוספים של כלי נגינה ישנים, ניכנסים לכיוון המטבח ומגלים אוסף של פותחני בקבוקים. מקום עשיר באוצרות.

המסעדה מגישה אוכל מקומי מהמטבח האומברזי. החלטתי שהפעם אני מזמינה לכולנו את האוכל. וכך היה.

איך אני אוהבת שסומכים עלי.

למנות ראשונות הזמתי צלחת מטוגנים – שכללו כדורי מוצרלה מטוגנים, ארטישוק מטוגן ופרחי קישוא.

טרטר בקר עם תאנים שזיפים וצלפים, ו strapazzate tartufo -זאת מנה קומית של מקושקשת עם מוצרלה ופיטריות כמהין ובנוסף מנת בטן חזיר מטוגנת על מחבת עם חמאה מרווה ומתובלת בחומץ בלסמי מצומצם.

למנות עיקריות הזמנתי שתי פיצות ענקיות – האחת ביאנקה עם פיטריות כמהין ופורצ'יני והשניה פיצה רוסה עם פפרוני צ'ינגיאלה הרי הוא החזיר בר ועלי רוקט.

לקינוח חלקנו טירמיסו שהרגישו את הטריות שלו. ואחת כמוני חולת טירמיסו ויודעת תמיד למצוא את המקום הכי טוב בעיר לאחד שכזה. אז הינה מצאתי… טירמיסו קליל, לא מתוק מידי, עם בישקוטים טבולים במדוייק באספרסו, תענוג לחייך.

רגע לפני שקיבלנו את החשבון בעלת הבית הגישה לנו משקה אלכוהולי שהיא רוקחת אצלה במטבח. עם ליקר שקדים, שהוגש לנו בתוך צנצנת ריבה עם חור במכסה ליציאת הקש.

משם המשכנו לביקור באחד ביקבים הטובים והמפורסמים של חבל אומבריה Arnaldo Capraì

ארנלדו התחיל בכלל את עסקיו בעולם הטקסטיל. ולפני שנים החליט לעזוב הכל לקנות שטחי אדמה וכרמים באזור מונטפאלקו ולהתחיל לייצר יין מזן הסגרנטינו הנכחד.

המילה "סאגרו" באיטלקית פירושה קדוש. בימי הביניים השתמשו הכמרים בזן הענבים האלה למיסות.

בעבר לא ידעו איך לעבוד עם זן הענבים האלה ולכן היינות שייצרו היו מתוקים.

כשארנלדו החליט להקים את היקב הוא החליט גם לחקור את זן הסגרנטינו ולהבין כיצד ניתן לייצר יין איכותי מהזן . בתחילה הוא פנה לאוניברסיטת פרוג'יה שתעזור לו במחקר אך הם סירבו. לאחר מכן פנה לאוניברסיטת מילאנו שהאמינו בו והחליטו לתמוך בפרוייט המחקר על הזן.

בשנת 1973 הוגשה בקשה להכיר במוצרים של היקב כמוצרי DOC montefalco ובשנת 1979 הם קיבלו אישור. הייקב זכה למגוון רחב של פרסים ותחרויות עולמיות ונחשב לטובים באיטליה.

Doc – Denominazione di origine controllata – כלומר לפני שהיין עובר את תהליך הביקבוק הוא עובר בדיקה על ידי כימאי- פיזיקאי שבודק את טיב המוצר והאם הוא עומד בתקנים. במקרה של יינות מונטפאלקו הם צריכים להיות מורכבים מ 70 אחוז ענבי סאנג'נובזה, 15 אחוז מרלו ו 15 אחוז סאגרנטינו.

את הביקור בייקב עשתה לנו בחורה מדהימה עם אנגלית רהוטה שאין ספק שחייה את עולם היין כמו שאני חייה את עולם האוכל.

התחלנו את הסיור בביקור במטעים, בהסבר על היקב וההסטוריה שלו ושל זן הסאגרנטינו, משם המשכנו למבנה בו שוכנים מיכלי היינות – הענבים האדומים עוברים שם השרייה של 10-30 יום ותסיסה של 7-10 ימים. הטמפרטורה של התסיסה 28-30 מעלות.

הענבים הלבנים עוברים תהליך התססה בלבד שאורך 20-30 יום בטמפרטורה של 10-20 מעלות.

לאחר מכן עברנו למתחם חביות העץ בהם מיישנים את היינות. חביות העץ האלה מגיעות מצרפת.

משם המשכנו לעמדת הביקבוק של היינות והאריזה.

רגע אמת הגיע!! רגע הטעימות. הגענו לחדר פרטי שהיה כבר ערוך לקראתנו, על השולחן מונחות צלחות עם נקניקים, גבינות וטוסטונים עם שמן זית שגם אותו הם מייצרים.

מתחת לכל כוס יש מספר והתחלנו לטעום, ואחרי כל טעימה מצב הרוח משתפר ועולה, הלחיים סמוקות ובכלל תחושה של שיחרור ורוגע.

אני מודה אני פחות בעיניין הלבנים כך שפחות התחברתי אליהם אבל אין ספק שהיינות האדומים הם החברים הכי טובים שלי בכל ארוחה.

הטעימה האחרונה היתה של גראפה. ממליצה על נהג תורן או מקום שינה קרוב, כי אחרי כמות כזאת של אלכוהול לא בטוח שתצליחו ללכת ישר.

ניתן להצטרף לסיורים מודרכים בייקב כחלק מקבוצה גדולה יותר בשעות הבוקר בעלות של 15 יורו. או לחלופין לקחת סיור פרטי בעלות של 30 יורו לאדם.

במקום ניתן לקנות מכל תוצרת הייקב במחירי עלות ואחרי שסתם מתוך סקרנות בדקנו מה ההבדל בין עלות של יין מסוג מסויים ביקב לעומת העלות שלו אצל המשווקים בישראל.. פי 4.

פרטים לייצרת קשר עם היקב:

http://www.arnaldocaprai.it/

אז עד הפוסט הבא salute צ'ין צ'ין לחיים.

#חבלאומבריה #סיוריאוכלברומא #סיוריינות #טיוליםלידרומא #Rome #רומא

מי אני?

היי, אני מיכל מילרד, שף קונדיטור במקצועי ופודיז בנשמתי, היום גרה ברומא, חיה ונושמת אוכל כדרך חיים.
קרוב ל- 15 שנים ,של מגורים בחו"ל 48 מדינות שעצרתי לאכול בהן, 5 שפות שלמדתי בדרך, 2 דרכונים שעזרו לי
להגשים את זה ואהבה ענקית לאוכל ותרבויות

יצירת קשר

השאירו פרטים והצטרפו לניוזלטר שלנו כך שתוכלו להישאר מעודכנים תמיד

על ידי הרשמה אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ומספק הסכמה לקבלת עדכונים מהחברה שלנו

כל הזכויות שמורות ל- eating the world